עקרונות החינוך הדמוקרטי

החינוך הדמוקרטי בישראל קיים מאז שנות השמונים. בישראל קיימים כיום כ-25 בתי ספר דמוקרטיים, שפועלים על בסיס של שלושה  עקרונות עיקריים משותפים:

1. יצירת מערכת עקרונות וערכים לפעילות תוך שמירה וקידום זכויות האדם.

2. המסגרת החינוכית מתנהלת דרך מוסדות דמוקרטיים.

3. ישנו דגש על למידה פלורליסטית, מתוך עניין ובחירה, וכביטויי לייחודיות של כל אחד ואחת.

4. ליווי  דיאלוגי של התלמיד ע"י מבוגר.

בי"ס דמוקרטי הוא מכלול חיים המתקיים בתוך קהילה חינוכית דמוקרטית. קהילה זו שמה בראש מעיניה, את כיבוד הזכויות של חברי הקהילה השונים, ואת חירותם. זהו אורח חיים המבטיח שמירה על כבוד האדם.  

חינוך דמוקרטי הוא מכלול  חיים המתקיים בתוך קהילה חינוכית דמוקרטית. במכלול חיים זה  פועלים חברי קהילה שונים, בגילאים שונים ,עם ניסיון חיים שונה, עם רצונות ומטרות שונים, ועם יכולות שונות. הקהילה הדמוקרטית הפעילה, מערבת את הצוות החינוכי, התלמידים וההורים. כל ביה"ס מגדיר לעצמו ע"י קוד אתי או חוקה את עקרונות היסוד עליהם הוא מושתת.

בית הספר הדמוקרטי צריך להיות פתוח בצורה שווה בפני כל תלמיד ותלמידה במדינת ישראל המעוניינים בדרך חינוך זו ללא אפליה על רקע  הישגיים לימודיים, מוצא או לאום. במידה והביקוש לבית הספר יהיה גדול מאפשרויות הקליטה בית הספר ימצא את הדרך לקלוט תלמידים בדרך לא ממיינת .

התלמיד ומשפחתו צריכים להסכים ולבחור ללמוד בבית הספר זאת לאחר היכרות מעמיקה עם דרכו החינוכית של ביה"ס. לצורך כך כל ביה"ס יבנה תהליך הכרות ראשוני לביה"ס ועקרונותיו דרכו משפחה המעוניינת בכך תוכל ללמוד את דרכו החינוכית של ביה"ס.

צוות ביה"ס הדמוקרטי הינו צוות שנבחר ע"י הקהילה . צוות ביה"ס  מותאם לעבוד במסגרת חינוכית בתנאים של כבוד אדם ושמירה על זכויות אדם. צוות המורים יקבל הכשרה פנימית הן בתחום החינוך הדמוקרטי והן בתחומים דיסציפלינאריים רלוונטיים.  ההכשרה של הצוות תהיה לכל אורך ההתפתחות המקצועית ותעסוק בדילמות, ביצירת שפה משותפת והתווית דרך  חינוכית מותאמת לעקרונות ולערכי ביה"ס.

כל בי"ס יבחר ויגדיר את הדגשים, התכנים והכלים המתאימים לו ולקהילתו בקביעת סמכויות רשויותיו,חוקי ביה"ס ודרך פעולתו.

 

1. קוד אתי/ חוקה

יצירת עקרונות יסוד בית ספריים  המחברים את רעיונות הדמוקרטיה ובהם שמירה וקידום זכויות האדם , עם רעיונות חינוכיים מקומיים של קהילת ביה"ס. מטרת עיצוב העקרונות היא ליצור מסגרת מוסכמת לחיים הדמוקרטיים בביה"ס וליצור מעורבות  של כל חברי הקהילה בעיצוב דמותו של ביה"ס.

 

2. מוסדות דמוקרטיים:

על ביה"ס ליצור מערכת מוסדות אשר תבטיח אקלים דמוקרטי לכל השותפים בקהילת ביה"ס (צוות חינוכי,  תלמידים והורים). במסגרת זו, קהילת חברי בית הספר מנהלת את בית הספר, והיא שותפה להחלטות ולביצוען באמצעות ארבע הרשויות הנבחרות: הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת, הרשות השופטת והרשות המבקרת.חברי קהילת בית הספר יוזמנו להשתתף ברשויות ולהשפיע באופן ישיר על אופן התנהלות החיים בבית הספר. כל חברי הקהילה מחויבים להחלטות הרשויות.

 

א. רשות מחוקקת – יצירת מסגרת פרלמנטרית , שקובעת את החוקים בביה"ס, זאת בכדי ליצור מעורבות, ואחריות בקבלת החלטות בעיצוב שמותו של ביה"ס. הפרלמנט ייפעל במסגרת של החלטות רוב, , כאשר כל ביה"ס יבנה מערכת פרלמנטרית ארגונית העומדת בקריטריונים הבאים: הדגש הוא על מערכת קבלת החלטות דמוקרטית, המשתפת את כל קהילת ביה"ס (צוות חינוכי, תלמידים, הורים וכו'). המערכת המחוקקת צריכה להיות משתפת, שוויונית, שקופה ולפעול תחת חוקי מדינת ישראל. החוקים צריכים להתעדכן באופן שוטף ולהיות מפורסמים, נגישים ופתוחים לכל חבר קהילה.

 

ב. רשות מבצעת – ביצוע ההחלטות שהתקבלו ברשות המחוקקת, ע"י צוותים נבחרים הכוללים נציגים           של כל חברי קהילת בית הספר. העשייה המשותפת מגבירה את תחושת השייכות, השותפות, המעורבות  והאחריות על הסביבה ועיצוב אורח החיים הקהילתי.

 הצוותים יכולים להיות :צוותים מתנדבים, ועדות נבחרות ע"י כלל הקהילה, בחירת ראשות מנהלת המקבילה לממשלה,

           

ג. רשות  שופטת – רשות שמטרתה לפתור קונפליקטים בבית הספר בכלים דמוקרטיים, וליישום ואכיפה של הרשות הפרלמטרית. רשות זו  צריכה לפעול על פי עקרונות של הליך הוגן, ושוויוני לקחת בחשבון זכויות אדם ועקרונות של צדק. הרשות יכולה לפעול בדרכים כמו: גישור, בוררות ושיפוט – כלים אלה חשובים ליצירת אקלים בית ספרי מיטבי בו כל חברי הקהילה אחראים על אורח חיים נעים ללא אלימות.  כל בית ספר יקבע את הדרך ליישום רשות זו.

 

  1. מערכת מבקרת – תפקידה לבקר את כל התהליכים המתרחשים ביה"ס. מטרת הבקרה לוודא כי המערכות הבית ספריות פועלות על פי רוח מגילת זכויות האדם, מיישמות הלכה למעשה את הקוד האתי, יישום קבלות של הרשות המחוקקת ואת פעילותה של הרשות המבצעת. כל ביה"ס יבחר את דרך היישום של הרשות המבקרת שיכולה להיות ע"י: גוף נבחר ע"י הקהילה, גוף חיצוני ממונה, גוף פנימי ממונה.

  

3. למידה פלורליסטית

 

ביסוד של הלמידה הפלורליסטית עומדת ההנחה שקבעו חז"ל: "כשם שפרצופיהם שונים, דעותיהם שונות". ביה"ס דמוקרטי יבנה מערכת למידה המאפשרת את מימושו העצמי של הפרט חדשה, המדגישה את השונות של התלמידים . זוהי למידה שנקודת המוצא שלה היא הזכות השווה של כל אדם לבטא את ייחודיותו. תלמידים מיטיבים לצמוח כאשר הלמידה נובעת ממוטיבציה אישית ואחריות אישית ולכן בפני כל אחד עומדת האפשרות לבחור ולעצב את תכני ודרכי הלמידה וקצב הלמידה.

כדי לאפשר את הבחירה בית הספר הדמוקרטי מציע  תחומי לימוד מגוונים.  למידה מסוג כזה מתייחסת לאינטליגנציות המרובות ואינה  יוצרת היררכיה בין תכני למידה שונים וסוגי למידה שונים. לצורך יישומה של הלמידה הפלורליסטית ביה"ס הדמוקרטי מפתח:

  1. מערכת שיעורים רחבה המוצעת לבחירת התלמידים.
  2. מרכזים לימודיים המאפשרים למידה תוך ליווי ותמיכה של מבוגר מומחה בהתאם לצרכים אישיים.
  3. למידה המתקיימת ברב גילאיות- בהתאם להתפתחות האישית ולצרכים של הפרט. 
  4. הערכת חלופית המתייחסת ללומד עצמו ולתהליכים שהוא עובר ולא בהערכת כמותית , השוואתית.
  5. מרחבי למידה פעילים, משתנים  ומגוונים- בתים, חצר, למידה מחוץ לבית הספר ועוד. מרחבים המאפשרים למידה תוך משחק, יצירה, חברות ועשייה יום יומיים והם גמישים בתוכן, בזמן, במקום ובדרך הלמידה.
  6. עידוד ליוזמות תלמידים, הורים  ואנשי צוות- עידוד ללמידה

 

4.ליווי ע"י מבוגר

 

ליווי התלמיד במסעו האישי, בחיפוש אחר מטרותיו ובהגשמתן, וכן סיוע בהתוויית דרכו בבית הספר, תעשה על ידי המבוגר- החונך. תפקידו הוא לסייע ביצירת הכלים של הילד וברכישתם, בבירורן ובהשגת המטרות האישיות של הילד. אחד הכלים המרכזיים ליישום תהליכים אלה הינו קיום דיאלוג משמעותי בין מבוגר לילד. הקשר דיאלוגי מתאפיין, בהכרת האחרות והאנושיות של העומד מולי.

הבאים בשעריו של בית הספר הדמוקרטי נפגשים בדרכם עם קונפליקטים ודילמות – התלמידים נקראים לעצב את עולמם, למלא אותו בתוכן, לקבוע לעצמם סדר יום וסדר עניינים – משימה קשה ומורכבת. ה”חונך” – איש צוות, אמור ללוותו בתהליך הגדילה מתוך חירות, לתווך בינו לבין המערכת הבית-ספרית בנושאים פרוצדוראליים ולסייע לו בנושאים חברתיים ואישיים ו/או בכל נושא אחר המקובל על החונך והחניך.

לכל חונך או חונכת מספר תלמידים. החונכים ינהלו מערכת מפגשים אישית וקבועה,או מערכת קבוצתית וקבועה בה הם ילוו את התלמידים במכלול של נושאים אישיים, חברתיים ופדגוגיים. תהליכים עיקריים שיתקיימו בחונכות: תהליכים הקשורים לבחירותיו של התלמיד על ידי בירור רצונותיו והתלבטויותיו והגדרת מטרותיו לטווח קצר ולטווח ארוך, תהליכי בקרה והערכה שמטרתם לתת לתלמיד שיקוף נאות אל מול רצונותיו כדי לעזור לו להגשימם, ותהליכים הקשורים ליכולת הסקת מסקנות ולפיתוח מודעות אישי.  החונך  הוא הגשר של ההורים עם ביה"ס והתלמיד.

צוות החונכים יעבור הכשרה ויפתח כלים ייחודיים לדרכו החינוכית.

קבצים וקישורים בנושא:

חדשנות חינוכית מנקודת מבט של עולם דמוקרטי

הדיאלוג בחינוך הדמוקרטי

 

 

   

 

הגדרות כלליות כניסה למערכת